סרטן כליות

על סרטן כליות

סרטן הכליה, או סרטן כליות, מתחיל כשחלק מהתאים המרכיבים את חלקה הפנימי של הכליה מתחילים לגדול ולהתרבות ללא שליטה. גדילה לא תקינה זו יוצרת גידול, שהוא סרטן.

הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת ההפרשה וממוקמים בחלק האחורי של חלל הבטן. התפקיד המרכזי של הכליות הוא סינון הדם, איזון רמות המלחים בגוף ובנוזלי הגוף וכן ייצור הורמונים.

ישנם סוגים של סרטן כליות הגדלים באיטיות ואף לא נדרש טיפול או שנדרש טיפול מועט, וישנם סוגים אגרסיביים שיכולים להתפשט במהירות לאיברים נוספים בגוף וליצור בהם גרורות. הגדרת מצב זה היא "סרטן כליות גרורתי" או "סרטן כליות שלב 4".

כדי לאפשר לחולים לשפר את סיכוייהם, מנחה האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, ה- ASCO, המורכבת מפאנל מומחים באונקולוגיה, קרינה ועוד, ליידע את חולי סרטן הכליות בנוגע למחקרים קליניים ולתרומתם בכל שלב של מחלתם.

כך גם ה-NCI, ממליץ לחולי סרטן קיבה מתקדם באופן מפורש להצטרף לאחד מהמחקרים הקליניים הרבים הקיימים ברחבי העולם, כדי להעלות את סיכויי ההצלחה הטיפולית. זאת על-פני הטיפולים הסטנדרטיים המקובלים שיעילותם בלתי-מספקת במחלה זו ואף לעיתים פחות בטוחה.

סוגי סרטן בכליה

• גידול מסוג אדנוקרצינומה בתאי הכליה, Renal Cell Carcinoma, RCC, מדובר במרבית המקרים, כ- 90% מהמקרים.
• גידול בתאי המעבר בכליה, למשל התאים המצפים את הכליה, Transitional cell cancer, TCC, מדובר בכ- 10% מהמקרים.
• גידול ע"ש וילמס, Wilms' tumor, מסוג נפרובלסטומה, זה הגידול הכלייתי הממאיר הנפוץ ביותר בילדים בעיקר בגילאים 15-19, וכנראה המקור הוא במוטציות גנטיות, כמו WT1, WT2‏, WTX.

גורמי המחלה

• עישון
• גיל מבוגר
• לחץ דם גבוה
• חשיפה לכימיקלים
• תורשה ונטיה משפחתית כולל מחלות נדירות
• טיפולי דיאליזה ואנשים הסובלים מאי ספיקת כליות

תסמיני המחלה

• דם בשתן
• כאבי גב תחתון ו/או מותניים
• חום ו/או חולשה
• ירידה במשקל
• ירידה בתיאבון

מטרות הטיפול סרטן הכליות

מטרות הטיפול הן להאט ולשלוט בהתקדמות המחלה זמן רב ככל הניתן ולעזור בהפחתת הסימפטומים. בסרטן כליות גרורתי, שלב 4, המטרות הן הארכת חיים ושיפור איכות חיים.

הטיפול ייקבע בהתאם למספר גורמים, כולל גודל, מיקום ושלב המחלה, האם מדובר בחזרת מחלה או לא ובמצב הכללי של החולה.

טיפולים מקובלים (סטנדרטיים)

מעקב אקטיבי פעיל (Active surveillance)

מעקב משמש במקרה של גברים מבוגרים שאינם סובלים מתסמינים או חולים במחלות אחרות  שלא נדרש טיפול כלשהו.

במעקב פעיל, מטופלים ניתנים לבחינות ובדיקות מסוימות, כדי לבדוק אם הסרטן גדל.

חולים אלו לא יקבלו טיפול עד להופעת תסמינים. לעיתים מספיק יהיה לתת טיפול להקלה על התסמינים ולשיפור איכות החיים.

כאשר הסרטן מתחיל לגדול ניתן טיפול במטרה להגיע לריפוי מלא.

ניתוח לכריתת הגידול

המטרה היא להסיר את הגידול ואת השוליים סביבו. הנגע יבדק במיקרוסקופ לצורך זיהוי ואבחון סוג הסרטן.

קיימים שני טיפולים שייתכן ויציעו לחולים לפני ואחרי ניתוח:

טיפול לפני הניתוח, Neoadjuvant

• בדרך כלל, כימותרפיה והקרנות במטרה להקטין את הגידול ולשפר את הצלחת הניתוח.

טיפול אחרי הניתוח, Adjuvant

• במטרה לרפא ולמנוע גרורות או חזרה של הגידול.

יש מקרים שתבוצע כריתה רדיקלית או כריתה חלקית.

קרינה, רדיותרפיה, Radiotherapy

מטרת שימוש בקרינה באנרגיה גבוהה היא להרוג תאי סרטן שנותרו באיזור הניתוח ולגרום להאטה בקצב הצמיחה של הגידול שנותר.

כימותרפיה, Chemotherapy

כימותרפיה הינה טיפול תרופתי שמטרתו לכווץ ולחסל תאים סרטניים ולאפשר שליטה במחלה.

לכימותרפיה יש תופעות לוואי קשות כאשר יעילותה בלתי-מספקת.

לכימותרפיה יש תופעות לוואי בדרגות קושי שונות כמו נשירת שיער, אובדן תיאבון, שינויים ביציאות, עייפות, זיהומים, שטפי דם, איבוד שליטה בסוגרים, כאבים ועוד.

טיפולים ממוקדי מטרה (לפי מוטציה או חלבון)

מוטציה הינה שינוי ברצף ה- DNA – הקוד הגנטי של התא. מוטציות יכולות להיגרם על ידי טעויות במהלך חלוקת התא, או שהן עלולות להיגרם על ידי חשיפה לחומרים מזיקים  ל- DNA כמו רדיקלים חופשיים, אסבסט וכולי. לעיתים, מוטציות בתאים בריאים שגורמות לסרטן. בתחום סרטן הריאה למשל, ידועות מטציות רבות ולרבות מהן יש טיפול תרופתי ממוקד מטרה. טיפול זה לרוב יעיל ומאפשר הארכה ושיפור של איכות החיים.

דוגמאות:

מעכבי האנזים קינאז

• ווטריינט®, פאזופניב (Votrient®, Pazopanib)
• נקסבר®, סוראפניב (Nexavar®, Sorafenib)
• סוטנט®, סוניטיניב (Sunitinib ,®Sutent)
• אינלייטה®, אקסיטיניב (Axitinib  ,®Inlyta)

מעכבי mTOR

• טוריסל®, טמסירולימוס – , Temsirolimus)®Torisel)
• אפיניטור, אוורולימוס – , Everolimus)®Afinitor)

טיפולים ביולוגיים

מעכבי אנגיוגנזה – Anti Angiogenesis

גידולים סרטניים שורדים ומשגשגים בגוף על ידי כך שהם גורמים לגוף לייצר סביבם מערכת כלי דם שמזינה אותם ומספקת להם חמצן.

מעכב אנגיוגנזה הוא נוגדן ביולוגי הפוגע ביכולתו של הגידול הסרטני לעודד יצירת כלי דם אליו מהסביבה שבה הוא נמצא, שיזינו אותו לצורך המשך צמיחה ושגשוג. באופן זה, הגידול "מורעב" למוות.

דוגמאות למעכבי אנגיוגנזה

• אווסטין^®, בווציזומאב (Avastin^®, Bevacizumab)

אימונותרפיה, Immunotherapy

תרופות אימונותרפיות מסייעות למערכת החיסון לתקוף את הגידול. זה בניגוד למשל לכימותרפיה הפוגעת ישירות בתאי הגידול ולצערנו, גם ברקמות הכליה.

למערכת החיסון ישנם "מחסומי חיסון" שתפקידם לווסת את המערכת החיסונית, האימונית, ולמנוע ממנה לפעול כנגד הגוף עצמו. בסרטן, המסלולים הללו עוברים אקטיבציה וכתוצאה מכך, מערכת החיסון לא תוקפת את הסרטן. זו הדרך של הסרטן לשגשג ולהתרבות בגוף.

PD-L1  ,PD-1 ו- CTLA-4, הם סוגים של מחסומים שיושבים על תאי T ועל תאי הסרטן.

אסטרטגיה טיפולית זו חוללה מהפכה בטיפול בסרטן בשנים האחרונות והיא אחת האסטרטגיות הנחקרות ביותר בעולם לסוגים רבים של סרטן ובשלבים השונים של הטיפול במחלה. הטיפולים ניתנים לרוב באינפוזיה לוריד.

דוגמאות לתרופות אימונותרפיות לחולי סרטן הכליות

• אופדיבו®, ניבולומב  (Opdivo®, Nivolumab)
• יירבוי®, איפילימומאב (Yervoy®, Ipilimumab)
• קיטרודה®, פמברוליזומאב (Keytruda®, Pembrolizumab)
• אינטרלוקין-2 (Interleukin-2, IL-2)
• אינטרפרון-אלפא (Interferon-alfa)