חתן של חולה גליובלסטומה – תיאור מקרה

אני מקדיש את הפוסט הזה במטרה להעלות את המודעות של כולנו למציאות הפיסית והנפשית, בה חיים אותם קרובי משפחה, מכרים וחברים הנאבקים על חייהם של אהוביהם ומטפלים בהם במסירות ללא גבולות. באנגלית הם נקראים caregivers, איך תקראו להם בעברית? אני קורא להם "מלאכים".
כתב לי חתן שחמו חולה GBM (גליובלסטומה – סוג של גידול מוח מאד אלים) בדאגה לחמותו, אשתו של אותו חולה מסכן. המשפחה אמריקאית והחלטתי להשאיר את הנוסח באנגלית בשביל לא לאבד את האותנטיות, שיניתי היכן שמצוינים שמות ספציפיים על-מנת לשמור על פרטיותם:

Hi Nir, I hope all is well! I was wondering if there is anything you need from us and if your team has any insight regarding his medical reports? I know it is early but, as you know from experience, even the slightest drop of hope helps *name of mother-in-law* smile a little more while caring for him…. *name of mother-in-law* is under enormous strain, since the moment he entered the hospital, she has not left his side. She has nourished him with the finest foods, never let him walk a step alone in the dark, and provided him with endless affection. She has literally been by his side as she would her own newborn child.
My greatest concern right now is for *name of father-in-law*, but without *name of mother-in-law* in a state of strength and resolve, his recovery will become more difficult. Caring for this woman's mental state is equally important as caring for *name of father-in-law*.
By the way… if any analysis leads to poor prognosis… please don't hesitate to let me know. Even if his condition is uncertain yet and requires more study… She may be a bit too fragile to take the news in technical form and it's better she hear anything negative in layman terms and in person.

אני תמיד אומר שסרטן היא סוג של "מחלה משפחתית".

דעו לכם, מלאכים יקרים, שאנחנו רואים אתכם ורוצים לעזור ולתמוך בכם להציל את יקיריכם.
בהערכה ואהבה גדולה,
ניר ארז
טרייל-אין פארמה